#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלט. מדוע ביתר משתות גם המאנה יכול לחזור הרי אם לא היה מאנה לא היה יכול לחזור ועכשיו שהונה יוכל לחזור? 	"תירצו התוס' (ד""ה אי) שבאונאת יותר משתות שהוא רחוק מאד ממחיר החפץ נחשב כאילו לא נמכר החפץ כלל שאין ראוי מקח כזה להתקיים. ובשם הריב""ם כתבו שאף ביתר משתות אם המתאנה רוצה להחזיק בחפץ במחיר ששילם אין המאנה יכול לחזור בו דא""ל המתאנה הרי אם לא היית מאנה אותי לא היית יכול לחזור ועכשיו תחזור? ורק באופן שתבע המתאנה את<br>אונאתו יכול אף המאנה לחזור בו <sup>קפב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפב.  והרא""ש  (סי' יג) והרשב""א הביאו את דברי רבינו יונה שסובר שהמאנה יכול לחזור בו אפילו אם המתאנה אינו תובע את דמי ההונאה, אך זכות החזרה שלו היא רק בגלל שהמתאנה עומד לחזור בו כיון שאינו יכול לתבוע את דמי ההונאה, וכיון שכן הרי זה כמקח טעות ושניהם יכולים לחזור בהם. אבל אם המתאנה נתרצה לא יוכל המאנה לחזור בו דא""ל אם לא היית מאנה אותי וכו' עי""ש באריכות .</span>"	בבא בתרא תוס' פד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמ. מה הדין ומדוע 1) תרם מיין על חומץ 2) מכר יין ונמצא חומץ? 	"1) לרבנן תרומתו תרומה דס""ל שהם מין אחד.לרבי אין תרומתו תרומה דס""ל שהם שני מינים.<br>2) שניהם יכולים לחזור בהם, ואפי' לרבנן דס""ל שהם מין אחד דאיכא דניחא ליה בטעם יין ואיכא דניחא ליה בטעם חומץ."	בבא בתרא פד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמא. מה הדין בפסק 1) ומדד מוכר והניח בסימטא 2) ולא מדד, והניחם בכליו של לוקח בסימטא 3) ומדד לוקח? 	"1) לרב אסי קנה ולר' זירא לא קנה.<br>3) כתבו התוס' (ד""ה כל) שקנה דוקא אם א""ל זיל קני.<br>4) כתבו התוס' (ד""ה מדד) שקנה משום שהיתה משיכה או הגבהה <sup>קפג</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפג.  והרשב""א כתב שלא קנה, לראב""ד שהמדידה וההגבהה אינו עושה אותה הלוקח לצורכו אלא לצורך שניהם וכל שאינו עושה לצו רכו לא קנה, ולרשב""א מטעם אחר שכל שאינו מתכוין לקנות בה לא קנה.</span>"	בבא בתרא פד: - פה. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמו. האם כליו של לוקח קונים 1) ברשות מוכר 2) ברשות הרבים 3) בסימטא? 	"1)לא נפשט, ואם אמר לו המוכר שיקנו לו כליו מהני. והרשב""ם (פד,ב ד""ה מימרא) כתב שלרב אסי בכל אופן מהני <sup>קפו</sup> .<br>2) לא קנה שאין לו רשות להניחם שם <sup>קפז</sup> .<br>3) קנה. וכתבו התוס'(ד""ה כל) שקנה רק אם אמר לו זיל קני או שמדד.ולרבי אסי בכל גוונא מהני.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפו.  כתב הרשב""א  (פד,ב)  שר' זירא סבר שודאי לא קנה, שלמד בבריי תא שדוקא בסימטא קנה וה""ה בחצר השותפין הא בחצירו של מוכר לא קנה. כתב הרא""ש  (סי' טו)  שלהלכה מספק לא קנה. והרי""ף גרס בתשובתו של רב הונא לרב ששת שלא קנה, ולכן לרי""ף מעיקר הדין לא קנה.
<br>קפז.  כתב הרשב""א שרב אסי סבר שכליו של לוקח קונים ברה""ר מדר""ל ור' יוחנן דאמרי אפי' ברה""ר, ודלא כרב פפא שפירשה בסימטא.</span>"	בבא בתרא פד: - פו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמט. הגבהה האם קונה 1) ברשות הרבים 2) בכלים כבדים שאין דרכם להגביה 3) והאם בהמה דקה נקנית רק בהגבהה ומדוע? 	"1) קונה.<br>2) קונה. כן כתבו הרשב""ם (פו,א ד""ה לצדדיו) והתוס' (שם ד""ה לצדדיו) <sup>קצא</sup>.<br>3) לר""מ ורשב""א נקנית רק בהגבהה, שדברים שדרכם בהגבהה נקנים רק בהגבהה. לחכמים נקנית גם במשיכה דסרכא. רשב""ם פירש מסתרכת ומתדבקת ברגליה בקרקע, ואי אפשר להגביהה כי אם בקושי, הלכך אורחה במשיכה. ור""ח פירש ששורטת.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קצא.  וכן פסק הרשב""א, והביא דברי הראב""ד שאינה קונה ואינם נקנים אלא במשיכה.</span>"	בבא בתרא פד: - פו:		
